החופשה המחזורית משגרת חיי העבודה היא עבורנו כמו מים לדג, שקופה וברורה מאליו לחלוטין. אך התבוננות ביקורתית וגניאולוגית מראה שתופעה זו מסייעת לאשרר את הדיכוטומיה הנהוגה במערב בין חיי שגרה רווי עומס, מצד אחד, ואיים מינאטוריים של שחרור לחצים והגשמת פנטזיות, מצד שני. דיכוטמיה, אותה ניתן אף לנסח כזו המבדילה בין מי שאני חייב להיות ומי שאני רוצה להיות.